adminכדי להבין את המשמעות של ביטקוין אנחנו נצטרך להבין ראשית את הרעיון שעומד מאחורי הטכנולוגיה עצמה.
טכנולוגיית הבלוקצ'יין התפתחה בעקבות אדם או קבוצה של אנשים שנקראו "סאטושי נקמוטו" שהחליטו שנמאס להם לשלם כסף רב לבנקים בכדי לבצע פעולות בנקאיות. בעקבות זאת, קבוצת האנשים חיפשו פתרון של העברת כספים בצורה עצמאית דרך האינטרנט, ללא גוף מתווך שגוזר עמלות על טרנזקציות ופעולות בחשבון. מאותה נקודה צמח הרעיון של רשת מבוזרת.
נשמע טוב, אבל מה הבעיה?
הרעיון נשמע מדהים, אבל הבעיה שהייתה מונחת על השולחן היא איך ניתן להעביר כסף מבוזר מבלי להשתמש בבנק? חשוב להבין שעד פיתוחה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין האינטרנט "הישן" שימש בהעברת מידע ולא ערך. כלומר, במידה ורציתי לשלוח קובץ במייל לאדם אחר, הקובץ היה מועתק מהמחשב שלי למחשב של הנמען. כלומר, לאחר שליחת הקובץ ישנם שני קבצים זהים. כיום, טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת העברת ערך דרך הבלוקצ'יין – הקובץ הנשלח אינו מועתק ממחשב אחד לאחר, אלא עובר בצורה מוחלטת. פתרון זה נקרא בשפה המקצועית "דאבל ספנדינג".
מה זה בלוקצ'יין?
הבלוקצ'יין היא מערכת אוטונומית סגורה שכל תפקידה הוא להעביר את רשומות המידע (הביטקוין לדוגמה) ששווה סכום כסף מסוים ממקום למקום מבלי לשכפל את רשומת המידע.
בנוסף לזה שהמערכת צריכה להיות בטיחותית ובלתי ניתנת לפריצה, היא גם צריכה לתעד את כל ההעברות שבוצעו בהיסטוריה – בדיוק כמו שהיום ניגש לבנק ונוכל להוציא פלט של ההוצאות וההכנסות שלנו בהיסטוריית החשבון.
איפה המידע מאוחסן?
על מנת שהבלוקצ'יין יתעד רשומות ביטקוין ממקום למקום, הוא זקוק לכוח עיבוד בשביל שיהווה מנגנון הגנה. הבלוקצ'יין עובד על בסיס תורת הקריפטוגרפיה המתמטית שכל תפקידה הוא להצפין ולהסתיר את רשומות המידע בצורה כזו שרק מי שמקבל אותן יוכל לפענח אותן. אחסון המידע מוביל אותנו לשני מושגים חשובים נוספים: "מפתח פרטי" ו"מפתח ציבורי".
מפתח ציבורי ומפתח פרטי
המפתח הציבורי היא כתובת מסויימת שבה ניתן לאחסן את רשומות הביטקוין שלנו, הכוונה היא לארנק דיגיטלי, עליו נרחיב במאמר הבא. הכתובת הציבורית יודעת רק לקבל אליה רשומות של ביטקוין, אך אינה יכולה להוציא רשומות של ביטקוין, כך שניתן לחשוף אותה. במילים אחרות, אפשר להקביל אותה לחשבון הבנק שלכם, בו אנחנו מחזיקים שם חשבון, מספר חשבון, וסניף בנק. אדם שנחשף לפרטים הללו יכול רק להעביר כסף לחשבון, אך אינו יכול להוציא או למשוך כסף מהחשבון החוצה.
המפתח הפרטי הוא מפתח מיוחד שרק מי שמחזיק בו יכול להיות בעל גישה מלאה לחשבון עצמו. את כתובת המפתח הפרטי אסור להראות לאף אחד. אם נקביל את המפתח הפרטי לעולם שאנחנו מכירים היום – המפתח הפרטי מהווה את הקוד שלנו לכספומט שבעזרתו יש ביכולתנו למשוך מזומן מהחשבון האישי שלנו בבנק.
העברת כספים דרך טכנולוגיית הבלוקצ'יין וכריית ביטקוין
הקושי הגדול בשליחת ערך מנקודה א' לנקודה ב', הוא לגרום לכך שצדדים נוספים לא יוכלו לפענח את הצופן ולקבל גישה למטבעות הוירטואליים השונים.
כל העברה כזאת מארנק דיגיטלי אחד לארנק דיגיטלי אחר נקראת "טרנזקציה", או בעברית – העברה. לכל רשומת ביטקוין יש משקל בבייטים Bytes וכל רשומה כזאת צריכה לרכב על בלוק על מנת להגיע מנקודת אחסון א' לנקודת אחסון ב'. בלוק מיוצר בממוצע כל 10 דקות ומעלה על גביו טרנזקציות. כל בלוק משרשרת הבלוקצ'יין של הביטקוין יכול להכיל בסביבות 1 מגה בייט של טרנזרקציות – טווח שנע בין 7 ל- 14 טרנזקציות בשניה בכל העולם.
התהליך הזה צורך כוח עיבוד אדיר, מכיוון שיש בו המון פעולות הצפנה אשר מונעות מהאקרים לפרוץ לרשת הבלוקצ'יין. לכן, צריך מחשבים חזקים שיפענחו את ההצפנות של הטרנזקציות שיושבות בתוך כל בלוק. פיענוח הצפנים דורש צריכת חשמל אדירה ועלות לא קטנה של כסף, אבל טכנולוגיית הבלוקצ'יין פותרת גם את הבעיה הזו. הטכנולוגייה פותרת בעיה זו על ידי מתן תגמול בדמות מטבע דיגיטלי למחשב שמפענח את צופן הטרנזקציה.
ממציא הביטקוין קבע שיהיו רק 21 מיליון מטבעות ביטקוין סך הכל, כאשר כיום יש בערך 16 מיליון מטבעות. נכון לכתיבת מאמר זה, עבור פיענוח של בלוק שלם המחשב מקבל 12.5 מטבעות ביטקוין מתנה מהרשת ועוד כ-0.01 ביטקוין ממי שביצע את הטרנזקציה (מהשולח).
ככה למעשה עובדת טכנולוגית הבלוקציין, ובדרכים יצירתיות פיתחו פתרונות לכל הבעיות שבהעברת כספים בצורה מבוזרת, ללא צורך במתווך דוגמת בנק או חברות אשראי.
