עשיתם כסף ממטבעות וירטואליים? כך תצליחו להפקיד אותו בבנק ותימנעו מעבירה פלילית וקנסות

לדברי הלפרין, אנשים רבים שסוחרים בביטקוין או במטבעות וירטואליים אחרים נוטים להקל ראש בנוגע לדיווח על העסקאות. "יש אנשים שחושבים שבכלל אי אפשר לעקוב אחריהם אם הם ביצעו עסקה במטבע וירטואלי. כלומר שאף אחד לא יידע אם הם עשו למשל פעולות עם ביטקוין, אבל זה ממש לא כך. אם מכרתם ביטקוין או כל מטבע ווירטואלי אחר, אם המרתם מטבע ווירטואלי, קיבלתם תשלום במטבע ווירטואלי– כל אלה הם אירועים שברוב המקרים אינם אנונימיים, לפחות לא כלפי רשות המיסים שאף יודעת לשייך ארנק דיגיטלי לזהות של המשתמש בו.
אירועים אלו מחייבים תשלום מס. אם זה מס על רווח הון הוא יעמוד על 25% ואם זהו מס על רווח מסחרי הוא יכול להגיע לעד כ-50% מהרווח. כשאנחנו מלווים לקוח בגילוי מרצון אנחנו פועלים כדי לצמצם ככל האפשר את המס, כך שהרווח ממכירת מטבע כולל המרתו יוגדר כרווח הון במקום רווח מסחרי".

כך למשל היה במקרה של ג', שרכש מטבעות ביטקוין בעבר. ג' המיר את מטבעות הביטקוין שברשותו לשקלים, אך הבנק לא הסכים להפקיד את הכספים בחשבון. ג' פנה אלינו כדי שנדווח עבורו לרשות המיסים ונפתח בכך את מעבר הכסף אל הבנק. ברשות המסים רצו שג' ישלם מס שולי גבוה, אבל הצלחנו להגיע להסכמה על כך שישולם מס רווח הון בלבד. בכך נפתחה גם הדרך להפקדת הכסף בבנק.

"הבנקים דורשים הוכחה שהכסף הווירטואלי הוא 'נקי'. כלומר, שהוא הגיע ללקוח בדרכים לגיטימיות", מסביר הלפרין. "קודם כל, הם רוצים הוכחה שהלקוח דיווח על הפעילות במטבע וירטואלי למס הכנסה. בנוסף הם רוצים להסתכל על השתלשלות דרכו של המטבע כדי לוודא שלא עבר במקומות אנונימיים ומסלול הכסף ידוע ולא חשוד בהלבנת הון או בפעילות מימון טרור. רק לאחר מכן הם מוכנים לתת ללקוח לבצע פעולות שקשורות במטבע הווירטואלי בחשבון הבנק שלו. יש אנשים שחושבים שהם יכולים להימנע מדיווח למס הכנסה, אבל כל מי שירצה להשתמש ברווחים מהמטבע, אין לו ברירה – הוא יהיה חייב לעבור ברשות המסים, ועדיף מוקדם ובליווי מקצועי שיוריד ככל האפשר את המס שידרשו ממנו לשלם, מאשר לעשות זאת מאוחר וכשכבר יש הליך פלילי נגדו".