"רוב הישראלים בטוחים שכדי לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר על השקעה במדינה זרה כמו קפריסין מספיק מחקר באינטרנט, בינה מלאכותית, הדמיות, מפרטים, תמונות וכו'. אם הם יותר זהירים הם אפילו יטוסו לסופ"ש לאי, יפגשו כמה מתווכים, יראו 3-4 נכסים ויבחרו נכס מתאים. הניסיון שלנו מלמד שדרך פעולה כזו יכולה להצליח, אבל באותה מידה היא יכולה 'לשרוף' את כל ההשקעה וזה המענה שאנחנו נותנים למשקיעים שלא רוצים "לשרוף" בטעות 400,000 יורו"
את הדברים החריפים האלו אומר יבגני ונדר, משפטן ומומחה בנדל"ן בינלאומי, שותף בחברת 'אופק צמרות'. החברה, שייסדו אמיר דננברג (בכיר לשעבר בגילת ובקומברס), אלעד הדר (בכיר לשעבר בתעשייה הביטחונית) וונדר היא מהוותיקות בשוק הנדל"ן הקפריסאי, חברה בלשכת המסחר ישראל-קפריסין, זכתה בחותם האמינות של דן אנד ברדסטריט D&B Premium והיא גם החברה היחידה שמתהדרת במודל מיוחד – תקן א.ו.פ.ק™ שפותח במיוחד לסינון עסקאות נדל"ן בקפריסין.
"קפריסין היא שוק נדל"ן פעיל ויש שיגידו רותח. יש הרבה הצעות והזדמנויות, אבל לא כל הנוצץ זהב. יש עסקאות שנראות נהדר על הנייר, יש הדמיות שנראות מדהים בברושור, אבל כשיורדים לפרטים בשטח מגלים הרבה דברים, החל מקבלנים שבונים לא לפי התקן ועד ליזמים שנמצאים בפשיטת רגל. המחירים עדיין נמוכים, אבל אף אחד לא רוצה לגלות שמאות אלפי יורו ירדו לטמיון".
אז במה שונה תקן א.ו.פ.ק™?
"רק בשנה האחרונה בחנו מעל ל-120 פרויקטים של יותר מ-40 חברות בנייה. 6 חברות בלבד עברו את כל השלבים בתקן א.ו.פ.ק™. כלומר, רק 20 פרויקטים".
"אנחנו נמצאים כל הזמן על הקו – ישראל-קפריסין. אנחנו מתחילים עם איסוף דאטה מכל מקורות המידע הממוחשבים. לאחר מכן אני נפגש אישית עם בעלי החברות, מבקר פיזית באתרי הבנייה ובודק את האיתנות הכלכלית של היזם. פירמת עורכי דין גדולה ששכרנו בודקת את הרישומים המסחריים ואת החוזים שהוא מחתים עליהם לקוחות.
"אנחנו למעשה מספקים לרוכשים כלי מאוד משוכלל ש'מנחית' את הלקוחות שלנו לעסקאות שהן ה'דובדבן שבקצפת', לא פחות. עבור משקיע עם הון של 400,000 יורו ומעלה, זו הדרך היחידה להפסיק להמר על האינטואיציה ולעבור להשקעה מבוססת נתונים".
מעוניינים לקבל ליווי להשקעה בקפריסין?
השאירו פרטים >>>
400,000 זה המינימום לקבל השקעה איכותית?
"אפשר למצוא היום דירות חדשות בקפריסין מ-300 אלף יורו. הבעיה היא שבד"כ אלו יהיו נכסים שלא נבנים בתקן האירופאי החדש. מניסיוננו – 400 אלף יורו זה מינימום. שם נמצאת האיכות האמיתית והביטחון. מתחת למחיר הזה לרוב מדובר בנכסים עם סיכון גבוה יותר או איכות בנייה נמוכה.
בסכומים כאלו, אין מקום ל'אולי' – אנחנו הופכים את רף ה-400,000 יורו שלכם מכרטיס כניסה לשוק זר, לחומת מגן של נכס פרימיום שעבר סינון הנדסי ומשפטי חסר פשרות.
לדבריו, "יש שני סוגים של ישראלים: הסוג הראשון קונה נכס להשקעה. המטרה של רוכשים מהסוג הזה היא למצוא שוכרים איכותיים ולהשכיר בתשואות יפות. הסוג השני אלו ישראלים שרוכשים דירה או וילה לשימוש עצמי. לעתים הם עוברים לגור מייד ולעתים הם רוכשים את הנכס כמעין 'פלאן B' למצבי קיצון. בסוף שניהם מחפשים נכסים איכותיים".
לסיום, הוא אומר: "אנשים רואים את המחירים בקפריסין עולים בעשור האחרון. יש את התחושה לאנשים מסוימים של "פספסנו את הרכבת" אבל האמת שבעשור הזה קפריסין רק התחילה להתייצב כלכלית. הרכבת רק עכשיו מעבירה הילוך למהירות שיא. קפריסין היא כמו מניית NVIDIA. בכל פעם שמישהו מהצד בטוח שהיא הגיעה לשיא שלה, מגיע דו"ח נתונים חדש ומוכיח שהשיא עוד לפנינו".
